הרעיון, שנראה לי בתחילה כל כך רחוק, הפך לממשי: ראיון עם קובי שורצבורד, מנהל תחום מדעים וטכנולוגיה, מרכז חינוך ליאו באק

קובי שורצבורד, מנהל תחום המדעים והטכנולוגיה במרכז חינוך ליאו באק, עומד לפתוח את השנה השלישית כמוביל של מיזם מצטיין לכתיבת ערכים בנושא פיזיקת חלקיקים. כותבות וכותבי הערכים במיזם הם לא אחרים מאשר… תלמידי התיכון שהוא מלמד!

המיזם הייחודי משלב קריאת מאמרים מדעיים, צילום תמונות, מפגשים עם מדענים, ואפילו ביקור במרכז לחקר פיזיקת החלקיקים בשווייץ (CERN).

יצאנו לשטח לפגוש את קובי וללמוד ממנו על סוד ההצלחה של המיזם, על האתגרים המתעוררים לאורך תהליך העבודה, ועל הערכים המוספים שהוא ותלמידיו מקבלים ממנו. 

קובי שורצבורד

קובי שורצבורד

ש: ספר על מיזם כתיבת הערכים: מיהם התלמידים שנבחרו למיזם? ובאילו נושאים הם כותבים ערכים?
מיזם כתיבת הערכים התקיים כבר במשך שנתיים, ויתחיל בקרוב את שנתו השלישית. התלמידים המשתתפים במיזם הם תלמידי כיתה י"ב שלומדים פיזיקה מוגבר במרכז החינוך ליאו באק בחיפה, ושמשתתפים בתכנית ייחודית ללימוד פיזיקת חלקיקים. גולת הכותרת של התכנית היא ביקור במרכז CERN לחקר החלקיקים, אשר נמצא על גבול שווייץ-צרפת, ושבו מצוי מאיץ החלקיקים הגדול והמורכב ביותר בעולם – ה-LHC.
המיזם מלווה את המשלחת: התלמידים כותבים ערכים בוויקיפדיה העברית בתחום פיזיקת החלקיקים. הרעיון נועד לתת למשלחת ערך מוסף: שהתלמידים לא רק יקבלו משהו אלא גם יתנו, ולא רק ברמה הבית ספרית אלא גם ברמה הארצית.

ביקור בגלאי ATLAS - מבט מבחוץ. התמונה באדיבות קובי שורצבורד.

ביקור בגלאי ATLAS – מבט מבחוץ. התמונה באדיבות קובי שורצבורד.

ש: ספר על תהליך העבודה לאורך השנה.
לקראת היציאה ל-CERN, התלמידים המשתתפים במשלחת עוברים קורס הכנה, במטרה ללמוד פיזיקת חלקיקים (נושא המצוי מחוץ לתכנית הלימודים התיכונית הרגילה), להתגבש מבחינה חברתית ולהיחשף לעשייה במרכז CERN. מיזם כתיבת הערכים מלווה את התלמידים כבר משלב קורס ההכנה: במפגש הראשון בקורס, התלמידים מתחלקים לזוגות, וכל זוג מגריל את נושא הערך שיכתוב. התלמידים מקבלים מדריך כתוב לכתיבת ערכים, שנכתב בשיתוף פעולה בין ויקימדיה ישראל לביני. אני עובר עם התלמידים על מסגרת הזמנים, ואז מתחילה עבודה עצמית שלהם.
העבודה מתבצעת מחוץ לוויקיפדיה, במסמכי Google Docs, עד שהתוכן בשל לעלות לוויקיפדיה. לאורך הדרך התלמידים כותבים טיוטות עבור הערך ומגישים לי אותן, ובין לבין, אני מקיים אתם פגישות אישיות כדי לוודא את התקדמותם ולהעניק להם הכוונה והדרכה.
בתום הקורס מתקיימת הנסיעה עצמה. במהלך חמישה ימים, התלמידים שומעים הרצאות בפיזיקה ועורכים סיורים במתקני CERN. לעתים התלמידים מנצלים את ההרצאות והסיורים כדי לברר שאלות שנוגעות לנושאי הכתיבה, לצורך כתיבת ערכים מדויקים ומעמיקים יותר.
אחרי החזרה לארץ, התלמידים מסיימים את כתיבת הערכים: הם עורכים בטיוטות תיקונים ומוסיפים להן מידע בעקבות מה שלמדו במהלך הביקור ב-CERN. בנוסף, הם משבצים בטיוטות תמונות שצילמו ב-CERN. בשלב זה הם שולחים אליי גרסה סופית של הערך, ולאחר קבלת "אור ירוק" – מעלים בעצמם את התוכן לוויקיפדיה.
התהליך נחתם בהענקת תעודות הוקרה מטעם ביה"ס ועמותת ויקימדיה ישראל, במסגרת כנס מדעי ע"ש איתי זילברשמיד ז"ל שמתקיים מדי שנה בבית הספר.

תלמידים שכתבו ערך על מאיץ החלקיקים פרוטון-סינכרוטרון (PS) מקבלים הסבר על המאיץ מאת אחד ממנהליו

תלמידים שכתבו ערך על מאיץ החלקיקים פרוטון-סינכרוטרון (PS) מקבלים הסבר על המאיץ מאת אחד ממנהליו. התמונה באדיבות קובי שורצבורד.

ש: באופן טבעי, השקה של מיזם לכתיבת ערכים יכולה לעורר חששות. האם חווית חששות כאלה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שיתופית שכל אחד יכול לערוך. בעקבות זאת, חששתי שאחרי כל העבודה הקשה שביצעו התלמידים, הערכים יימחקו, או שתוכנם ישתנה מאוד. לשמחתי, הפחד הזה התפוגג לגמרי אחרי שנוכחתי שהתוצרים נקלטו היטב באנציקלופדיה.
חשש נוסף שליווה אותי בתחילה, היה החשש שהתלמידים אינם כשירים לכתוב ערכים בנושאים מקצועיים. יכולתי להבין כיצד תלמידים יכולים לכתוב ערכים בנושאים שהם פחות מורכבים מנושאים בפיזיקה בכלל ובפיזיקת חלקיקים בפרט, כמו אישים או רחובות. אך כתיבה על נושאים בפיזיקת חלקיקים נראתה לי כמעט בלתי אפשרית!
אחרי ההשתלמות של עמותת ויקימדיה ישראל, נפל לי אסימון: הבנתי שזה אפשרי, והייתי מוכן לקפוץ למים. תוך כדי ההתנסות בתהליך ההוראה, שלוותה בהדרכה מטעם העמותה, ראיתי שזה אכן בהישג ידם של התלמידים – כל עוד הם מקבלים הדרכה והכוונה מצדי.
חששתי גם מכך שאין מומחה חיצוני שנותן אישור לתכנים שהתלמידים מעלים לרשת. אבל, תוך כדי עבודה, הבנתי שאני יכול להיות בר-סמכא, ושבמקרים שבהם אני עצמי איני בטוח במידת התמצאותי, תלמידים יכולים ליזום קשר עם מומחים חיצוניים ולבקש מהן משוב והדרכה.
היום, אני יודע שתלמיד יכול לעשות את זה, ושאני מסוגל ללוות אותו בכך. אני גם מודע לכך שהשיתופיות של ויקיפדיה מאפשרת לתכנים שעלו לעבור הרחבה בהמשך, בידי משתמשים אחרים.
כל זה הפך את היחס שלי לוויקיפדיה ליחס חם יותר. הפכתי ל"שגריר" של ויקיפדיה, ואני מגן עליה כשמושמעת נגדה הערה צינית. אני רואה בה אנציקלופדיה לכל דבר, שראוי להשתמש בה.

ביקור בגלאי ATLAS - מבט מבפנים

ביקור בגלאי ATLAS – מבט מבפנים. התמונה באדיבות קובי שוורצבורד.

ש: מעבר לחברה, שזוכה בתוכן מדעי זמין, האם גם התלמידים מרוויחים מתהליך כתיבת הערכים?
התלמידים מרוויחים הבנה טובה יותר של התוכן, רוכשים מיומנויות כתיבה, ובזכות קריאת מקורות המידע הלועזיים, גם משפרים את רמת האנגלית שלהם.
אך לא פחות חשוב מכך – התלמידים זוכים בתחושת מסוגלות ובחוויה מעוררת גאווה: רבים מהם לא האמינו שבגילם, הם יכולים לכתוב בוויקיפדיה ערך בנושא מקצועי. בסוף הדרך, הם מגלים שהדבר מצוי בהישג ידם. כשהערך הראשון עולה אני שולח קישור אליו בקבוצת הווטס-אפ של המשלחת. התלמידים מגיבים בהתרגשות ומרגישים שעשו משהו משמעותי.

תחושת המשמעות הזו משתקפת גם ברפלקסיה שתלמידה כתבה על התהליך: "התחושה הראשונה שעברה בי ששמעתי שאני ארשום ערך בויקפדיה הייתה חשש, לא הבנתי איך אני, ילדה בת 16 ללא ניסיון בעבר, יכולה לרשום ערך בויקיפדיה. קראנו מאמרים, עברנו על עשרות אתרים באינטרנט בנושא הערך ותרגמנו מאנגלית לעברית. העבודה באמת הייתה קשה, הצלחנו להתמודד עם הקשיים ולמדנו רבות… עברתי תהליך למידה משמעותי על הערך, ולמדתי על עצמי שאני יכולה להתמודד עם קשיים וחששות, להיעזר באנשים סביבי ושאם אני רוצה אני יכולה הכול" (מאיה שתל, פורסם בעיתון המקומי "עירונט", גיליון 593).

גלאי ה-ATLAS: תמונה שצולמה על ידי תלמידי המיזם ושולבה בערך שכתבו בנושא זה.

גלאי ה-ATLAS: תמונה שצולמה על ידי תלמידי המיזם ושולבה בערך שכתבו בנושא זה (קרדיט: Tamiroz).

ש: ומה לגביך? אתה מרגיש שגם אתה הרווחת משהו מתהליך כתיבת הערכים?
אני מרגיש שנתרמתי בכמה היבטים. קודם כל, גם אצלי נוצרה חוויה חזקה של מסוגלות. הרעיון שנראה לי בתחילה כל כך רחוק, ואולי אף לא מעשי, הפך לממשי. מעבר לכך, התעוררה אצלי גאווה בתוצר האיכותי, ובתלמידים – על העבודה שלהם. לבסוף, אני מרגיש שהרווחתי גם מליווי תהליך העבודה של התלמידים: לאורך הדרך למדתי איך נכון ללוות תהליך שכזה, והדבר תרם להתפתחות המקצועית שלי.

ש: מורים רבים מתוסכלים מקיומה של ויקיפדיה. הם טוענים שהעובדה שהמידע נגיש כל כך מאפשרת לתלמידים לצרוך מידע מן המוכן, ואף להשתמש בו בשיטת "העתק הדבק", מבלי לעבדו ולהבינו. יש לך מסר עבור מורים אלה?
אני חושב שהמורים צריכים להבין כמה דברים:
א. את המהימנות של ויקיפדיה.
ב. במה זה שונה מאנציקלופדיה כתובה כמו שהיה פעם? האם התלמידים לא העתיקו מילה במילה אז? ההבדל היחיד הוא שבעבר הם היו צריכים ממש לכתוב זאת, והיום הם יכולים להסתפק בסימון הטקסט ולהעתיקו. כך או כך, אנו כמורים צריכים ללמד ולתמוך במיומנות של סיכום וכתיבה על מנת שהתלמידים יבצעו את מה שאנו מצפים מהם.
ג. רוצים שהתלמידים ידעו להשתמש בויקיפדיה באורח מושכל? תקיימו פעילות חינוכית ותהיו מתווכים. אל תצפו שהם ידעו זאת לבד, אלא תעזרו להם ותדריכו אותם.

קובי ותלמידיו מציינים את סיום המיזם בכנס ע"ש איתי זילברשמיד ז"ל

קובי ותלמידיו מציינים את סיום המיזם בכנס ע"ש איתי זילברשמיד ז"ל.

דוגמאות לתוצרים של תלמידי המיזם:

אודות שי כץ, רכזת הדרכה וחינוך

רכזת הדרכה וחינוך

התגובות סגורות