זה פרויקט שכולם שכולם מרוויחים ממנו: ראיון עם סיון לרר, מרצה באוניברסיטה העברית

ויקימדיה ישראל משתפת פעולה עם קשת של מוסדות אקדמיים ליצירת תוכן חופשי.

סיון לרר (או, בוויקיפדיה – משתמשת:סיון ל.) היא מרצה באוניברסיטה העברית, אשר הובילה מיזם אקדמי מרשים להעשרת ויקיפדיה העברית בתחום הדת הבהאית בתמיכת מתנדבת העמותה דריה קנטור, וצוות העמותה.

יצאנו "לשטח" לראיין את סיון לרר, וחזרנו עם תובנות, טיפים למרצים ומובילי מיזמים, וסיפורים מעניינים. הראיון המלא – לפניכם…  

ש: תוכלי לתת לנו מעט רקע על הקורס?

קורס המבוא לדת הבהאית ניתן בדרך־כלל במסגרת החוג ללימודי האסלאם והמזרח־התיכון, ולפעמים במסגרת החוג למדע הדתות. מי שאחראי על כך זו הקתדרה ללימודים בהאאים. זוהי מחלקה אקדמית ייחודית בארץ ואולי אף בעולם. היא עצמאית, אך היא משתפת פעולה עם שני החוגים שהזכרתי.

את קורס המבוא אני מעבירה כבר שבע שנים. מטרת הקורס היא היכרות עם הדת הבהאית. בכיתה יושבים בדרך־כלל כ־20 סטודנטים משנים ב'-ג' של התואר ראשון.

הדת הבהאית היא דת חדשה וקטנה יחסית. היא נוסדה במאה ה־19 באיראן והתפשטה משם, על אף שכיום היא מוכרת יותר דווקא כדת מערבית. התלמידים מכירים בדרך־כלל את הגנים הבהאים בחיפה, אבל לא מעבר לכך. בקורס, אנחנו לומדים על ההיסטוריה של הדת, על החגים, על הטקסים ועל לוח־שנה הבהאי. אני מלמדת על האישים שעיצבו את הדת הבהאית, על היחס בינה לבין דתות אחרות ועל האופן שבו היא נולדה מתוך אסכולה באסלאם השיעי. אנחנו עוסקים גם בדומה ובשונה בין האסלאם השיעי לדת הבהאית. לדוגמה, המקום שיש בשתי הדתות האלה למוטיבים כגון גן־העדן והגיהינום, האסכטולוגיה (תפיסת אחרית הימים) בשתי הדתות, מעמד האישה בשתיהן.

לא רק בישראל: סטודנטים באוניברסיטת סנטה ברברה, קליפורניה, עורכים בוויקיפדיה. (יוצרת: Samantha (Wiki Ed), רישיון שימוש: CC BY-SA 4.0).

לא רק בישראל: סטודנטים באוניברסיטת סנטה ברברה, קליפורניה, עורכים בוויקיפדיה. (יוצרת: Samantha, רישיון שימוש: CC BY-SA 4.0).

ש: ספרי על מטלת הכתיבה בוויקיפדיה. כיצד נולד הרעיון? על אילו צרכים הוא בא לענות?

הרעיון לשלב מטלת כתיבה בוויקיפדיה נבע בתחילה מתוך יאוש. הרבה שנים אמרתי לתלמידיי שעל אף שיש לוויקיפדיה יתרונות (היא זמינה והיא כתובה בעברית) – יש לזכור שהיא אינה אקדמית, ולא כל הכותבים מוסמכים. אמרתי לסטודנטים שהם יכולים לקרוא את הערכים כרקע כללי, אך אחר־כך הם צריכים לגשת לאנציקלופדיה של האסלאם או לאנציקלופדיה של דתות. אבל, הדיבורים שלי עזרו כמו כוסות רוח למת: רבים מן הסטודנטים נסמכו רק על ויקיפדיה.

בעיה נוספת, קשורה לזו הקודמת, הייתה שנושא הדת הבהאית אינו די מפותח בוויקיפדיה העברית, וגם באנגלית הוא אינו מפותח במידת הצורך. היה חסר תוכן חופשי ומהימן בתחום עבור הציבור הכללי. אני חושבת שאם כבר יש אנציקלופדיה חופשית וזמינה, ואנשים משתמשים בה כמקור ראשון, כדאי שהמידע בה יהיה נכון. שגיאות עוברות מדור לדור ואז קשה לתקן אותן.

בנוסף, לא הייתי מרוצה מרמת הכתיבה בבחינות. אני כותבת שאלות ורואה שהסטודנטים ”מקיאים“ את החומר שהרציתי בכיתה. רמת הכתיבה גרועה, ולא יכולתי לטפל בכך, כי זו אינה מטרה מוגדרת של הקורס.

שמעתי מגיסי שעובד באוניברסיטת חיפה שיש שם מטלות של כתיבה בוויקיפדיה. חשבתי שזה רעיון לא רע: כך אפשר להרחיב את התחום הזה בוויקיפדיה ולהנגיש את הידע; התלמידים יחוו למידה פעילה, כלומר יחפשו חומרים ויכתבו, במקום לשמוע ו”להקיא“; לי יהיה מעניין יותר לקרוא; ויהיה לי "תירוץ" לעבוד אתם על מיומנויות כתיבה.

זה "התבשל" אצלי במשך תקופה מסוימת, ואז החלטתי לעשות מעשה, ו"צללתי למים העמוקים". תוך כדי בניית תכנית הקורס יצרתי קשר עם הספרייה הלאומית, שמציעה סדנאות עריכה בוויקיפדיה. מהם הגעתי אל דריה קנטור (משתמשת:daryag) שפעילה בוויקימדיה ישראל, והיא קישרה אותי לשי, רכזת החינוך בעמותה. יחד, שתיהן העניקו תמיכה לקורס.

ש: כיצד התנהל תהליך העבודה? האם קורס עם מטלת כתיבה בוויקיפדיה דומה לקורס אקדמי "רגיל"?

תחילה חקרתי את ויקיפדיה העברית בעצמי, כדי לבחון את מצב הערכים בתחום הדת הבהאית. גיליתי שהיו רק ערכים מעטים בתחום, והם עסקו בעיקר במייסדי הדת. ערכתי רשימה בסיסית של כל הנושאים החיוניים שצריך לכלול בוויקיפדיה העברית, וכן נושאים שכבר נכתבו עליהם ערכים, אבל הם היו זקוקים לעדכון או לשיפור.

בעזרת ויקימדיה ישראל, ווידאתי מול קהילת ויקיפדיה שהנושאים החדשים שהצעתי מתאימים לוויקיפדיה העברית.

בתחילת הסמסטר, דריה קנטור פגשה את הסטודנטים שלי והעבירה הרצאת מבוא על ויקיפדיה בהתלהבות ועם ידע רב. אחר כך ביקשתי מהסטודנטים שיבחרו נושא מתוך הרשימה. סטודנט מקנדה הציע נושא משלו, שלא חשבתי עליו – הקהילה הבהאית בקנדה. קיבלתי את הרעיון בשמחה.

בהמשך, הקורס התנהל בצורה הרגילה: הסטודנטים התבקשו להכין חומרים לכל שיעור. העבודה על הערך בוויקיפדיה הייתה בנוסף על עבודות אלה.

עבודת הכתיבה בוויקיפדיה אינה עבודה רגילה של סטודנט שנשארת במגירה: אנשים יראו מה כתבת. לכן היה לי חשוב לוודא שהסטודנטים כותבים כמו שצריך. בעבודה על הערכים, קבעתי שלושה ציוני דרך: בחירת נושא, כתיבת מתווה לראשי פרקים ובחירת שני מקורות לפחות. ישבתי עם כל סטודנט בנפרד ועברנו שורה-שורה, כולל בדיקת המקורות וכיוצא בזה. כעבור כמה שבועות הייתה לכל סטודנט טיוטה ראשונית, ואחר כך – טיוטה מוכנה, פחות או יותר. בשלב הזה ערכנו סדנת העלאת ערכים בעזרת דריה קנטור. בסדנה העלינו את הערכים לוויקיפדיה בצורה מרוכזת, אבל סימנּוּ אותם כטיוטות או ערכים שעדיין נמצאים בעבודה. אז עברנו שוב על הערכים והערתי הערות.

קבעתי תאריך יעד סופי, שעד אליו אפשר לעדכן את הערכים. ביקשתי לשלוח אליי הודעה בדואר אלקטרוני כשהערכים מוכנים. מתוך השוואת תאריך ההודעה לתאריך הגרסה בוויקיפדיה, ולפי שם המשתמש בוויקיפדיה, ידעתי מהי הגרסה שהסטודנט הגיש. הצלחנו לעמוד בתאריך היעד. ריכזתי אצלי את הערכים ובדקתי אותם כמו שאני בודקת מטלות אקדמיות אחרות.

בבדיקה לקחתי בחשבון שזו אינה עבודת מחקר או עבודה סמינריונית, בה מצופה מהסטודנט לחדש: זו עבודה של איסוף מידע וסידורו (עבודה שאינה פחות חשובה). לכן לא בדקתי חדשנות או יצירתיות: הקפדתי על הכללת הפניות טובות שיסייעו לקורא, שיאפשרו לו ללמוד, ועל ניסוח באופן קריא ונגיש. הקפדתי על הכללת קישורים למידע נוסף בתוך ויקיפדיה ומחוץ לה ועל כתיבה בהתאם לתבניות המקובלות בוויקיפדיה.

הייתי גמישה כלפי הסטודנטים כי רציתי לתת להם את החוויה הזאת, את ההתנסות הזו. אילו הייתי נוהגת בקפדנות יתר, הייתי פוגעת בחוויית הלמידה. אפשרתי למי שלא היה מרוצה מהציון לתקן את הערך. חלק מהסטודנטים נענה לאתגר. הגישה הזאת טובה לכולנו, ויוצרת מצב של win-win.

זה תהליך שדורש הרבה משאבים, אבל הרגשתי שהסטודנטים לומדים ממנו באמת.

הסטודנטים שמחו מאוד על התוספת, שהפכה את הקורס לשלם יותר. הם רצו להתנסות בכתיבה, ואמרו שזו הייתה חוויה חדשה, מקורית ומעניינת. הם כתבו כך גם בשאלון ההערכה.

אחרי שנתתי ציון המשכתי לתקן קצת (באמצעות החשבון שפתחתי בוויקיפדיה העברית – משתמשת:סיון ל.). הרגשתי מחויבות…

%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%94%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94

מבנה בית הצדק העולמי בחיפה – תמונה המעטרת את הערך "מנגנון המנהל הבהאי", שנוצר במסגרת הקורס (יוצר: David Haslip, נחלת הכלל).

ש: שילוב מטלת כתיבה בוויקיפדיה הוא צעד חדשני, ובאופן טבעי עשוי להיות כרוך באתגרים. תוכלי לשתף באתגרים שנתקלת בהם?

אתגר רציני היה איכות הכתיבה. אולי הבעיה היא שהטכנולוגיה של היום מרגילה את הסטודנטים לכתוב מסרים קצרים ולוותר על סימני פיסוק. לעומת זאת, הסגנון בכתיבת ערכים הוא גבוה ורשמי יותר.

היו גם סטודנטים שעברית אינה שפת אמם, מה שיצר אתגר נוסף. לא יכולתי לדרוש מהם לכתוב באותה רמה כמו סטודנטים דוברי עברית מבית. החמרתי אתם פחות, ותיקנתי שגיאות סגנוניות בלי להוריד את הציון. לעתים קרובות ישבתי אתם יחד וניסחנו יחד.

היו כמה סטודנטים שהעדיפו מבנה יותר קשיח מראש ופחות מרחב פעולה, והפריע להם הפער בין חומר ההרצאות לבין נושא הכתיבה שלהם. לעומת זאת, סטודנטים אחרים ראו בכך יתרון: אפשרות להשתתף בקורס "לשמו" ולא לשם כתיבת המטלה.

היו סטודנטים שהרחיבו כמה ערכים שכבר הופיעו בוויקיפדיה. אחד הערכים האלה היה בתחילה קצר וללא אזכור מקורות. במקרה הזה, עבודת ההרחבה הייתה פשוטה. ערכים אחרים היו כתובים מלכתחילה יותר בהרחבה, והסטודנטים התקשו לשלב את החומר שלהם בדברים שכבר היו כתובים בערך. הסטודנטים הזיזו פסקאות, ועורכים אחרים בוויקיפדיה התנגדו והחזירו את הפסקאות למקומן הקודם. היו "מלחמות עריכה". זה קצת גרע מחוויית הכתיבה. לא הייתי ממהרת לתת שוב מטלה של עריכת ערך קיים. זה מתאים לקורס שמנחיל מיומנויות אחרות, כמו עריכת לשון וטקסט.

היו תסכולים לאורך הדרך. היה סטודנט ששאל למה בכלל עושים את זה. אבל זה צפוי כשמכניסים חידוש. הסטודנט הממוצע רוצה להשלים את התואר ולא תמיד מקבל חידושים בברכה.

ש: האם הפרויקט עורר בך ובסטודנטים סיפוק?

במסגרת הפרויקט, 18 סטודנטיות וסטודנטים יצרו או הרחיבו באופן משמעותי 17 ערכים בסיסיים הנוגעים לדת הבהאית. כתוצאה מכך, יש עכשיו בוויקפדיה העברית  קצת יותר תכנים שעוסקים בדת הבהאית, וזה משמח אותי. הערכים האלה כתובים היטב. יש לי תחושת סיפוק כשאני רואה את הדברים. בתחתית הערכים האלה מופיע שם הקטגוריה, ולחיצה על הקישור שלה מגלה שהיא "תפחה". אם מישהו ירצה לחקור את הנושא באמצעות ויקיפדיה, יהיו לו יותר דברים לקרוא. זה משמח.

התרשמתי שזו הייתה התנסות טובה לסטודנטים. במקום לימוד בדרך של שינון, הייתה פה חוויית למידה שהעניקה לסטודנטים כלים של מחקר, וגם אפשרה להם לכתוב משהו לעולם האמתי. בשנה הבאה אוכל לתת לסטודנטים החדשים הפניות לערכים האלה ולומר להם שאלה ערכים אמינים (אף כי תמיד יש מקום לשיפורים).

אני מרגישה שהצלחתי לקדם את עניין שיפור איכות הכתיבה. אמנם זה תוצר לוואי, אבל כשראיתי שתיקוני הניסוח והתחביר הוטמעו, הרגשתי שעשיתי משהו. הנקודה הזאת נראית שולית לכאורה, אבל היא חשובה לי.

היו סטודנטיות שאמרו שהן ישמחו לערוך בוויקיפדיה שוב. אחרי הסדנה של דריה ערכנו עוד מפגש מול מחשבים כי ראיתי שחשוב להן להמשיך ולשפר את הערכים. סטודנטית שהעלתה את הערך שכתבה קראה "יש!", שלחה קישור למשפחה, ואמרה: "אם כתבתי מבחן, מי יקרא אותו? את הערך קוראים עוד אנשים". זו תחושת הישג, שתעודד את הסטודנטים להמשיך.

זה פרויקט שכולם שכולם מרוויחים ממנו – אני כמרצה, הסטודנטים, והציבור כולו. זה מתקשר לאידאל של מדעי הרוח – השליחות שלנו. זה חלק מהרוח, שלשמה התחום קיים.

 

בין הערכים שנוצרו במסגרת הקורס: חגים בהאייםמנגנון המנהל הבהאימרתה רוט.

מעוניינים ליזום מיזם אקדמי לכתיבה בוויקיפדיה? צרו אתנו קשר!

אודות שי כץ, רכזת הדרכה וחינוך

רכזת הדרכה וחינוך

התגובות סגורות