זכויות הכתר

מתוך ויקימדיה ישראל

ויקימדיה ישראל שואפת לשנות את המצב הקיים לגבי יצירות שמפיקות רשויות המדינה, ולהפוך אותן ליצירות זמינות שאינן מוגבלות בזכויות יוצרים. מצב כזה כבר מתקיים בארצות הברית מזה שנים. זכויות היוצרים של המדינה, המכונות ”זכויות הכתר“ (על-פי הביטוי האנגלי Crown copyrights) יוצרות מגבלה מיותרת על חומר שהופק בכספי משלמי המסים, ואמור להיות זמין בצורה חופשית לשם קידום התרבות, ההשכלה ולכל צורך אחר.

ויקימדיה ישראל סבורה שיצירות שנוצרו במסגרת ממלכתית למען המדינה, צריכות לעמוד לרשות הציבור באופן חופשי, תוך הגבלות מינימליות, אם בכלל, על שימוש, העתקה, יצירת יצירות נגזרות וכדומה. הסיבה לכך פשוטה - יצירות אלה נוצרו כדי לשרת את הציבור באמצעות כספי משלמי המסים. לפיכך, יש לציבור זכות ליהנות מפירות העבודה שנעשתה למענו ובכספו. יש כמובן מגבלות שאינן קשורות לזכויות יוצרים: הכרח לשמור על סודיות בעניינים צבאיים, ביחסי החוץ של המדינה או בעניינים הקשורים בצנעת הפרט, רצון לשמור על כבודה של המדינה ומוסדותיה באמצעות מניעת ביזוי סמליה וכיוצא באלה. לעניינים אלה כבר נחקקו חוקים מיוחדים שאינם קשורים לחוק זכויות היוצרים. מעבר למגבלות האלה, לא צריכות להיות מגבלות נוספות.

• המצב הקיים במדינת ישראל
• המצב הקיים במדינות שונות
• יתרונות ההסדר הקיים בארצות הברית על פני המצב בישראל

תיקון החוק המוצע

אנו מציעים כי החוק יתוקן באחד האופנים הבאים:

1. ויתור על זכויות יוצרים בתמונות של המדינה - יתוקן סעיף 6 לחוק (התוספת בהדגשה):

" על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין, וביצירה צילום אשר המדינה היא הבעלים שלה."

2. התרת שימוש בתמונה כשימוש מותר, מבלי ויתור על זכויות היוצרים – יתווסף סעיף 23א (או 36א) שכותרתו: "שימוש ביצירת צילום שהמדינה בעלים שלה"

"שימוש ביצירת צילום שהמדינה היא בעלים שלה, מותר, לכל מטרה."

עמדת ויקימדיה ישראל

1. היעדר "זכויות כתר" לעומת "זכויות כתר" עם היתר לשימוש נרחב – ויקימדיה ישראל אינה רואה חשיבות לשאלה אם המדינה תשמור באופן עקרוני את זכויות היוצרים בידיה אך תתיר שימוש נרחב ביצירות, או תרחיב את סעיף 6 לחוק כך שיכלול יצירות נוספות שחוק זכות היוצרים לא חל עליהן. מבחינתנו, כל עוד יש אפשרות לשימוש נרחב, אשר יאפשר יצירת יצירות נגזרות הן לשימושים מסחריים והן לשימושים תרבותיים, אין זה משנה מהו המצב העקרוני של זכויות היוצרים.

2. היקף השימוש – המדינה חייבת להתיר שימוש בתצלומים בבעלותה גם למטרות מסחריות וגם לשם עשיית יצירות נגזרות (מהטעמים שפורטו לעיל). אפשר שיהיו הגבלות על השימוש כדי למנוע ביזוי של המדינה, הונאה, הסתה לגזענות וכיוצא באלה, אולם מוטב שהמדינה תשתמש בדינים הפליליים הקיימים לצורך מניעת עברות כאלה ולא בכללי זכויות היוצרים.

3. חקיקה ראשית (רישיון סטטוּטוֹרי או הסמכה להתקנת תקנות) – ויקימדיה ישראל מעדיפה ששינוי המדיניות לגבי "זכויות הכתר" בישראל ייעשה באמצעות חקיקה ראשית. אם לדעת המדינה אין מקום להרחיב את סעיף 6, מוטב לכלול בפרק השימושים המותרים של חוק זכות היוצרים הגדרות ברורות של סוג היצירות בבעלות המדינה המותרות בשימוש נרחב, ושל היקף השימוש המותר ביצירות האלה. למצער, יש להוסיף בחוק זכות היוצרים סעיף המסמיך בעל־תפקיד כלשהו להתקין תקנות בדבר שימוש חופשי ביצירות בבעלות המדינה. יש שתי סיבות עיקריות להעדפה זאת: (א) האפשרות של המדינה לוותר על זכויות היוצרים שלה אינה כתובה בצורה מפורשת בחוק. בפרט, לא כתוב מי מוסמך לוותר בשם המדינה על זכויות היוצרים ומהם ההליכים הנדרשים לכך. פתרון בדרך של "עצימת עין", כלומר, הוראה של היועץ המשפטי לממשלה שלא לתבוע אזרחים על הפרת זכויות יוצרים של המדינה, אינו ראוי. מצב בו המדינה מעודד את אזרחיה לעבור על החוק באמצעות עצימת עיניים הינו מצב שאינו הולם מדינת חוק.

(ב) אנחנו מעוניינים שהמדיניות החדשה תהיה יציבה ולא תהיה כפופה לטעמו של שר זה או אחר. כמו כן, לא רצוי שהמדיניות תושפע מהבדלי מדיניות בין מוסדות שונים של המדינה.

4. הנגשת היצירות לציבור – מבחינת ויקימדיה ישראל, מתן היתר לשימוש נרחב ביצירות של המדינה ושיפור נגישות הציבור ליצירות של המדינה הם סוגיות קרובות אך נפרדות. שיפור הנגישות הוא משימה ראויה בפני עצמה, אבל איננו קושרים אותו בשום אופן לסוגיית היתר השימוש.

5. התועלת למיזמי ויקימדיה – אף כי מיזמי ויקימדיה (כגון ויקיפדיה) ייצאו נשכרים משינוי המדיניות המוצע, ויקימדיה ישראל אינה מקדמת את היוזמה הזאת למען ויקיפדיה. אנחנו סבורים ששינוי המדיניות יועיל לציבור הישראלי ולמדינת ישראל, בפרט לאור השינויים המפליגים בעשור האחרון באופן הפצת מידע ובאופן עשיית יצירות שימושיות ואמנותיות.

6. יוזמת ויקימדיה ישראל אינה מכוונת לפגוע בזכויות היוצרים של אנשים או תאגידים פרטיים. אנו סבורים שבמקום שראוי להתיר יש להתיר ובמקום שראוי לאסור יש לאסור. בנוסף אנו סבורים שמה שנעשה בכספי הציבור ראוי שיעמוד לרשות הציבור.

7. יוזמת ויקימדיה ישראל מתייחסת רק לחומר האמור להתפרסם ממילא. ההצעה שלנו אינה מתייחסת בשום אופן לחומר הנשמר בסוד עקב צנעת הפרט, ביטחון המדינה, שמירה על יחסי החוץ של המדינה וכיוצא באלה. המדובר בתמונות המתפרסמות ממילא באתרי האינטרנט של ממשלת ישראל, וככאלה, אינטרס של המדינה שיבוצע בהם שימוש לתועלתן של אזרחיה ושל המדינה עצמה באמצעות אזרחיה.

כשלים בהעברת מידע על זכויות יוצרים לציבור

לא תמיד מבהירים לציבור מהן זכויותיו וממה עליו להיזהר. לדוגמה, אתר הכנסת כולל אזהרה כללית כי הזכויות בחומר המתפרסם באתר שייכות למדינת ישראל. האזהרה לא כוללת הבהרה כי נוסחים של חוקים ופרוטוקולים של המליאה (בנוסח המקורי בעברית) אינם כפופים לזכויות יוצרים. כמו כן, יש באתר חומר רב שאין סיבה להגביל את השימוש בו, לדוגמה: תמונות של חברי כנסת, הצעות חוק, דוחות שונים, תרגום או תמצות של חוקים ופרוטוקולים המתפרסמים בגרסאות של האתר בערבית, ברוסית ובאנגלית וכדומה. והכנסת הייתה יכולה ביוזמתה לוותר לפחות על חלק מזכויות היוצרים בתכנים האלה.
גם באתר גנזך המדינה מופיעה אזהרה כללית בנוגע לזכויות יוצרים מבלי לציין שחומר שחלפו 50 שנה מיום יצירתו נמצא ברשות הציבור. גם בתיאור של כל פריט המצוי בגנזך מצוין רק אם הוא פתוח לעיון הציבור (כלומר, אם הוא אינו סודי) ולא מצוין מה מצב זכויות היוצרים עליו (אם זכויות היוצרים הן של המדינה, של אדם פרטי או שהחומר כבר נמצא ברשות הציבור).

לפעמים כותבים שזכויות היוצרים שמורות למדינה "בכפוף לחוק". לכאורה זה תיאור מדויק יותר של מצב זכויות היוצרים, למעשה יש בניסוח הזה מעין הטעיה. הרי לא כל אדם בקיא בפרטי החוק, ולא כל אחד יודע שזכויות היוצרים של המדינה פוקעות כעבור חמישים שנה, או שיש יצירות כמו חוקים ופסקי דין שאינם כפופים לזכויות יוצרים. גם אם האדם במקרה מכיר את הכלל הזה, הוא לא תמיד יודע איך בדיוק לחשב את מועד פקיעת זכויות היוצרים, ואינו תמיד יודע להבחין בין חוק לבין הצעת חוק וכדומה. התוספת "בכפוף לחוק" אינה מוסיפה מידע שימושי לאזרח, ואף מחזקת את מצג-השווא כאילו כל החומר מוגבל בשימוש, בשעה שחלק גדול ממנו מותר בשימוש חופשי.

אנו סבורים שיש לפעול לתיקון מצב זו על מנת להבהיר לציבור את היקף זכויותיו ולמנוע הטעיה של הציבור.