זכויות יוצרים כיום במדינת ישראל
תוכן עניינים |
לשון החוק
החוק החדש (התקף)
חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007 קובע:
- ”המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, ’עובד המדינה‘ – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.“ (סעיף 36)
- ”זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.“ (סעיף 42)
החוק הישן (הבטל)
החוק החדש מנוסח ברוח מסורת החקיקה הבריטית שהייתה נהוגה בישראל כירושה מהמנדט הבריטי. בחוק זכות היוצרים הישן, שהיה למעשה חוק של המנדט הבריטי שישראל אימצה יחד עם כל מערכת החקיקה המנדטורית, נקבע כך:
- ”בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה ע"י הוד מלכותו או ע"י כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות-היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה.“ (חוק זכויות יוצרים 1911, סעיף 18. התקבל בפלשתינה (א"י) בשנת 1924, והיה תקף במדינת ישראל מהקמתה עד מאי 2008 כשהביטוי ”הוד מלכותו“ מתפרש כאילו כתוב ”מדינת ישראל“).
יצירות פרטיות לעומת יצירות של המדינה
החוק מבחין בין יצירות שנעשו באופן פרטי לבין יצירות שנוצרו במסגרת ממלכתית עבור המדינה. למדינה יש אמנם זכויות יוצרים ביצירות, אבל לתקופה של 50 שנה בלבד (לעומת 70 שנה מסוף שנת מותו של היוצר במקרה של יצירה פרטית). החוק החדש אפילו מקצר את תקופת זכויות היוצרים של המדינה במקצת - 50 שנה מיום היצירה ולא מיום הפרסום (הפרסום עשוי להתעכב במקרים רבים).
בנוסף קובע החוק (החדש כמו הישן) שיצירות מסוימות מטעם המדינה אינן מוגבלות בזכויות יוצרים:
- ”על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.“ (סעיף 7 בחוק זכות יוצרים התשס"ח 2007)
כלומר, הכללים והדינים של זכויות היוצרים אינם חלים על נוסח של חוקים ותקנות, על הפרוטוקולים של מליאת הכנסת ועל פסקי-דין של בתי משפט ובתי-דין ישראליים. חומר כזה משוחרר לרשות הציבור מיד. עם זאת, הכללים והדינים האלה חלים על פרסומים אחרים של הכנסת הממשלה ובתי המשפט, למשל: הצעות חוק, דוחות שונים, חומר רקע שכותבים עובדי הכנסת והממשלה עבור חברי הכנסת או השרים וכיוצא באלה. חומר כזה ישוחרר לרשות הציבור 50 שנה אחרי יצירתו בדרך-כלל.
התייחסות לזכויות היוצרים של המדינה מופיעה גם בחוקים אחרים, למשל בחוק הדואר התשמ"ו 1986 (לשעבר חוק רשות הדואר):
- ”הקניין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים ובבולים שבידי השירות הבולאי, הן קניין המדינה.“ (סעיף 51(ב))
זכויות יוצרים לעומת מגבלות אחרות
על דגל ישראל אין זכויות יוצרים, העיצוב שלו נמצא ברשות הציבור. האם פירוש הדבר שמותר להשתמש בדגל בכל דרך? לא. חוק הדגל, הסמל וההימנון קובע מגבלות שנועדו לשמור על כבוד הדגל, כיוון שהוא מייצג את המדינה ואת אזרחיה. בנוסף, יש מגבלות על השימוש בכל סמל שהוכרז "סמל מוגן" בידי המדינה, למשל סמלי העיריות וסמלים של מוסדות שונים. יש סמלילים (לוגואים) של חברות מסחריות שהשימוש בהם מוגבל כיוון שהם רשומים כסמלי מסחר. גם יצירה שאינה כפופה לשום מגבלות מיוחדות, עדיין יש להשתמש בה בהתאם לחוקים ולדינים של מדינת ישראל. למשל, אסור להשתמש ביצירה לצורך תעמולה גזענית, במסגרת הונאה, כדי לפגוע בבן-אדם באופן שנחשב "לשון הרע" וכיוצא באלה שימושים. כל המגבלות האלה אינן חלק מזכויות היוצרים. לדוגמה, שימוש ביצירה כלשהי לתעמולה גזענית הוא בכל מקרה עברה על חוק העונשין. אם היצירה עדיין כפופה לזכויות יוצרים, ולא התקבלה רשותו של בעל הזכויות, אזי נעשתה עברה כפולה: עברה על חוק העונשין וגם הפרה של זכויות יוצרים. כשבעל זכויות יוצרים, בין אם מדובר באדם פרטי או במדינה, משחרר את היצירה לשימוש הציבור בתנאי שלא תשמש לתעמולה גזענית, הוא בעצם משמר את המצב של "עברה כפולה". הוא שומר לעצמו את הזכות להחליט אם הוא רוצה במקרה כזה לתבוע על הפרת זכויות יוצרים או ליזום הליך פלילי (חקירת משטרה, העמדה לדין פלילי וכו'), או לנקוט בשני האמצעים גם יחד. אם בעל זכויות היוצרים מוותר על זכויותיו בלי להתנות תנאים, עדיין שימוש ביצירה לתעמולה גזענית אסור, אבל מבחינה משפטית אפשר למנוע שימוש כזה רק בהליך פלילי.
בנק ישראל
בנק ישראל נוקט מדיניות חריגה בין רשויות המדינה. בכל הקשור לעיצוב של שטרות כסף הנמצאים בשימוש או שהיו בשימוש בעבר, בנק ישראל ויתר מיוזמתו על חלק מהמגבלות הקשורות בזכויות יוצרים. בנק ישראל קבע כללים המאפשרים העתקה של עיצוב השטרות, שילוב של העיצוב בקריקטורות וכיוצא באלה, ובלבד שההעתקה לא תשמש להונאה או לשם ביזוי. אפשר למצוא את הכללים בסקירות השנתיות של מחלקת המטבע של בנק ישראל, למשל בסקירה הזאת בעמודים 34-35.
בכל זאת, לא ברור מדוע הבנק לא מסיר מיוזמתו מגבלות של זכויות יוצרים גם מהדוחות והסקירות שהוא מפרסם לתועלת הציבור.
| הבהרה: האמור להלן נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. |