מכתב תודה לחברי הכנסת
הנדון: הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע–2010
ח"כ _____ שלום רב, בשם עמותת ויקימדיה ישראל (ע"ר) שמחתי לראות את הצעת התיקון שהגשת לחוק זכויות היוצרים המשחררת תמונות שהמדינה היא בעלת הזכויות בהן לשימוש הציבור. תיקון זה לחוק הוא בעל חשיבות ערכית מהמעלה הראשונה בכך שהוא מחזיר לציבור חומרים שנוצרו בכספו. הנגשת התמונות מאפשרת לציבור להגיע אל תמונות בעלות חשיבות היסטורית. חוק זה יעמיד את מדינת ישראל בשורה הראשונה יחד עם ארה"ב, גרמניה וברזיל כמדינה המבינה את חשיבות הנגשת תמונות מסוג זה לצורך חיזוק הקשר בין העם למורשתו.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה שהוקמה בשנת 2007 כנציגות הישראלית של קרן ויקימדיה העולמית העוסקת בהנגשת תוכן חופשי ומפעילה בין יתר פעילותיה את אתר ויקיפדיה באינטרנט ואת מיזם ויקישיתוף שהוא מיזם המכיל מעל שישה מיליון קובצי מדיה לשימוש חופשי. מתוקף ניסיוננו בתחום זה אנו מעוניינים להצביע על הנקודות הבאות שמהוות לדעתו חולשה בחוק כפי שהוא מוצע כרגע:
- התיקון לחוק מכניס את נוסח ההצעה לאחר סעיף 31 יחד עם שימושים מותרים אחרים. טיבו של שימוש מותר הוא שהוא נעשה למטרה מסויימת ובהתקיים מגבלות מסוימות. דברי ההסבר להצעת החוק מדברים על העמדת התמונות לרשות הציבור. לשם העמדה לרשות הציבור, נכון יהיה לשים את התיקון דווקא לאחר סעיף 36, או לחלופין, אחרי סעיף 23 המתיר עשיית יצירה נגזרת ביצירות אמנות המצוייות דרך קבע ברשות הציבור.
- הצעת החוק משתמשת במונח "גוף ציבורי" בעוד שחוק זכויות היוצרים קובע בסעיף 36 ש-"המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת". רצוילכן, על מנת להמנע מבעיות עתידיות בפרשנות החוק על-ידי בתי המשפט, להחליף את הביטוי "שימוש בתמונה שצילם גוף ציבורי" ב"שימוש בתמונה שהמדינה היא הבעלים הראשון בה".
- הצעת החוק במתכונתה הנוכחית שומטת את הקרקע משימוש בתמונות ברשת האינטרנט. רוב הבלוגים, אתרי החדשות ואתרי ההסברה הפרטיים מכילים פרסומות בצידי העמוד כדי לממן את העלויות שבאחזקת אתר אינטרנט. האיסור בסעיף 2 קובע כי אתרים מסוג זה, שנחשבים לאתרים מסחריים לא יוכלו לעשות שימוש בתמונות. כמו כן, מטרת הצעת החוק היא לאפשר לגופי חדשות בעולם להשתמש בתמונות אלה (על מנת להציג את עמדתה של ישראל במחלוקות שונות). גם גופי חדשות אלה הינם גופים פרסומיים, ועל פי האיסור בסעיף 2, הם לא יוכלו להשתמש בתמונות.
- יתרה מכך, סעיף 3 בהצעה קובע איסור על כל שינוי או עריכה של התמונה אך בעת שימוש בתמונה באתר אינטרנט לעולם יש צורך בשימוש בביצוע התאמות לרבות גזירת השוליים והתאמת הגודל.
- בנוסף, האיסור על עריכת התמונה מגביל בצורה משמעותית את השימוש בה כיוון שלא ניתן למשל, להסיר מהתמונה אנשים נוספים המופיעים בה אך אינם חלק מהמסר אותו יש להעביר. ההגבלה אינה מאפשרת גם להציג תמונה צבעונית בשחור לבן או לצבוע תמונה שצולמה בשחור לבן, להבהיר תמונה חשוכה ולחדד את הרזולוציה בה.
ברור לנו חששו של המחוקק מנזק שעשוי להגרם למדינה מסילוף או הצגה שקרית של תמונות היסטוריות. אנו סבורים כי ניתן למנוע נזק זה באמצעים אחרים, שכן, המעוניינים לגרום נזק למדינה אינם מגבילים את עצמם על-ידי חוקי זכויות היוצרים של המדינה, וממילא מזיקים.
על אף זאת, ועל מנת ליתן מענה לחששות אלה, אנו מציעים כי במקום הסעיפים שהוצגו יופיע הנוסח הבא בהצעת החוק: "ובלבד שאין בשימוש בתמונה בכדי לבזות את מדינת ישראל". נוסיף ונציין כי חוקי המדינה העוסקים בהסתה ובלשון הרע מספקים מענה לחששות אלה, ועל כן ניתן לוותר על ההגבלות בחוק זכויות יוצרים. חוקים אלה הינם חלק מהקודקס הפלילי ומטרתם להסדיר את אופני ההתנהגות המותרים בין המדינה לאזרחים ובין ישויות משפטיות. מטרתו של חוק זכויות היוצרים להסדיר את מעמדן של זכויות קניניות ואין הוא מתאים לטפל בבעיות מעין אלו.
- בברכה,
- תומר אשור
- עמותת ויקימדיה ישראל
- בברכה,
העתקים:
- מר שי יקיר, יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל
- עו"ד דרור לין, מזכיר עמותת ויקימדיה ישראל
- חברי עמותת ויקימדיה ישראל
