סקירת זכויות יוצרים ביצירות המדינה ברחבי העולם

המידע שלהלן מתבסס על דוח של המשרד למידע על השירות הציבורי השייך לארכיון הלאומי הבריטי ועל סקירה באתר LexUM הקנדי.

תוכן עניינים 1 ארצות הברית 2 בריטניה 3 גרמניה 4 מערב אירופה והאיחוד האירופי

ארצות הברית

חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית קובע בפסקה 105:

”הגנת זכויות היוצרים אינה חלה על שום יצירה של ממשלת ארצות הברית“.

משמעות החוק היא שיצירות שנוצרו במסגרת רשות רשמית של הממשל הפדרלי של ארצות הברית משתחררות לרשות הציבור מיד, ואין עליהן מגבלות של זכויות יוצרים. עם זאת, הרשויות המקומיות של המדינות השונות בארצות הברית יכולות לשמור לעצמן זכויות יוצרים ביצירות שלהן. יצירות שהממשל הפדרלי רכש את הזכויות עליהן, או קיבל אותן בדרך כלשהי, כפופות לחוקי זכויות היוצרים הרגילים. כשמדובר ביצירות פרטיות, החוק האמריקני קובע יותר מגבלות מאלה המוכרות בישראל, אבל כשמדובר ביצירות שהופקו על-ידי הממשל הפדרלי בכספי משלמי המסים, החוק האמריקני הוא הליברלי ביותר.

לשם המחשה: פעמים רבות כשיש צורך בתמונה של איש ציבור ישראלי מוטב לחפש תמונה שלו בעת ביקור רשמי בארצות הברית. הממשל הפדרלי מתעד ביקורים כאלה באמצעות צלמים מטעמו, ותמונות אלה הן ברשות הציבור. תמונות של אותו איש ציבור שצולמו בישראל מוגבלות בזכויות יוצרים גם אם צולמו בידי צלמים של המדינה. לדוגמה, קל יותר להשתמש בתמונה של מנחם בגין או של יצחק רבין בעת שערכו ביקורים רשמיים בארה"ב, מאשר להשתמש בתמונות שלהם שצולמו כאן בארץ.

תמונות של מנהיגי המדינה כפי שצולמו בידי עובדי הממשל הפדרלי של ארה"ב. שימוש בתמונות דומות שצולמו בארץ מוגבל עקב "זכויות הכתר".
דיוקנו של ראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין ז"ל, כפי שצולם בעת ביקור רשמי בארה"ב (מרץ, 1978).	תמונתם של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז"ל ורעייתו לאה רבין ז"ל בעת ביקור רשמי של רבין בארה"ב כשר הביטחון (ספטמבר 1986).

בריטניה

מקור המונח ”זכויות הכתר“ הוא בבריטניה, והוא משמש לפעמים גם בישראל כיוון שבמשך שנים רבות השתמשה ישראל בחוק זכויות היוצרים הבריטי מ-1911 שנכנס לספר החוקים הישראלי כירושה מהמנדט הבריטי. בבריטניה מבחינים בין זכויות יוצרים של הכתר לבין זכויות יוצרים של הפרלמנט, אבל בעיקרון הממלכה שומרת לעצמה זכויות יוצרים מלאות בכל חומר שמופק על-ידי רשויות המדינה. למרות העיקרון הזה, המדינה מפרסמת כללים שמתירים לציבור הרחב להשתמש ביצירות מסוימות באופן חופשי ומבלי לבקש רשות. ב-1988 נחקק בבריטניה חוק זכויות יוצרים חדש שצמצם את היקף החומר שנכלל ב"זכויות הכתר". החל מאוגוסט 1989 יצירות שהמדינה מעורבת ביצירתן רק באופן עקיף, זכויות היוצרים עליהן נשארות בידי היוצר ואינן נמסרות ל”כתר“. בחוק החדש שנחקק בישראל, נקבע שהזכויות על יצירות כאלה הן בידי המדינה, אולם המדינה והיוצר יכולים להגיע מראש להסכם שעל-פיו הזכויות נשארות בידי היוצר. במקביל לשינוי החוק בבריטניה, נפתח דיון ציבורי לגבי עדכון הכללים המתירים לציבור שימוש ביצירות של ה”כתר“ באופן חופשי, במגמה לאפשר שימוש יותר חופשי ביותר יצירות, ב-1999 התחוללה בבריטניה רפורמה משמעותית במדיניות ”זכויות הכתר“ כשמוסדות המדינה התירו מרצונן שימוש חופשי במגוון גדול של יצירות הנמצאות ברשותן מבחינת זכויות היוצרים. השינוי לא היה חקיקתי. החוק נשאר כשהיה, אולם הרשויות הרלוונטיות התנדבו לוותר על מימוש חלק ניכר מזכויות היוצרים של המדינה, ואף פרסמו כללים והנחיות מסודרות לציבור בנושא זה. השינוי הזה הוא חלק מהתפיסה כי אין להטיל מגבלות רבות על שימוש ביצירות שנעשו בכספי הציבור ולמענו.

החל מאוקטובר 2009 הכריזה הממלכה הבריטית על שחרור כל יצירות המדינה תחת רישיון Open Government License המאפשר שימוש, הפצה ויצירת נגזרות בכפוך למתן קרדיט ותנאים קלים נוספים. רישיון זה מחליף את הרישיון הקודם בו השתמשה המדינה ותקף לכל היצירות הממשלתיות שפורסמו בעבר וכן לכל היצירות העתידיות שיפורסמו תחת רישיון זה.

גרמניה

בגרמניה יש ”זכויות כתר“, אבל בזמן האחרון החלו הרשויות שם לשחרר חומר השייך לממשל הפדרלי ב"רישיון חופשי“.

מערב אירופה והאיחוד האירופי

ברוב מדינות מערב אירופה שורר מצב הדומה למצב במדינת ישראל, כלומר דברי חקיקה אינם מוגבלים בזכויות יוצרים, אבל המדינה שומרת לעצמה זכויות יוצרים על יצירות אחרות שנוצרו בידי רשות של המדינה. נכון להיום, אין לאיחוד האירופי מדיניות אחידה לגבי "זכויות הכתר“ והוא מתיר לכל מדינה חברה לקבוע כללים משלה. לאחרונה פרסמה הנציבות האירופית ”נייר ירוק“ (הצעה לא-מחייבת לגיבוש מדיניות) במטרה להגיע למדיניות אחידה בכל מדינות האיחוד (הנוסח האנגלי של הנייר הירוק). ככלל, דיני זכויות היוצרים באירופה הקונטיננטלית נוטים להיות מגבילים יותר מאלה של ישראל והעולם הדובר אנגלית. ויויאן רדינג, נציבת התקשורת של האיחוד האירופי, התייחסה לאחרונה לנושא סוגיית הורדות הקבצים מהאינטרנט, וקראה לאמץ חוקים חדשים במדינות האיחוד כדי שאנשים ”לא ייאלצו להפוך לפיראטים“ (ראו ידיעה בעיתון "הארץ" 11/7/2009, וידיעה ב-PCWorld 9/7/09).