איך להתמצא בתוך מבול המידע
האם הדיווח טעון - האם מוסר המידע מנסה לעורר רגשות כעס או התלהבות? האם הוא מנסה להיות פרובוקטיבי? ככל שהדיווח פונה יותר לרגשות כך אמינותו פוחתת. דיווחים אמינים הם בדרך־כלל ”יבשים“.
האם המידע מסויג - האם מוסר המידע מסייג אותו? ביטויים כמו ”לפי דיווח“, ”לפי טענות“ וכדומה, מסמנים שמוסר המידע אינו בטוח לגמרי באמינותו. העובדה שמוסר המידע נוהג בהגינות ומסייג את הדיווח דווקא מעלה את רמת האמינות שלו. מקורות אמינים נוהגים להשתמש בביטויי הסתייגות לעתים קרובות, ואף קובעים סולם לביטויים האלה, כדי לבטא בצורה ברורה את רמת האמינות שהם מייחסים לדיווחים שהם מביאים. ועם זאת, צריך לזכור שתוכן המידע מסויג ולהתייחס אליו בהתאם.
כמה מקורות יש למידע - מידע אמין מגיע בדרך־כלל מכמה מקורות שאינם תלויים אלה באלה, או ממקורות מגוונים. למשל, עיתונאים שעובדים במערכות עיתונים שונות, אנשי מקצוע שעובדים בתחומים שונים ולפי שיטות שונות וכדומה. ככל שיש יותר עדויות בלתי־תלויות, כך המידע אמין יותר. אם העדויות סותרות אלה את אלה, חשוב לבדוק באילו נקודות הן חופפות (מסכימות) ומהן נקודות המחלוקת.
מה אנחנו יודעים על מוסר המידע? - האם מוסר המידע הרבה לטעות או לשקר בעבר? האם יש לו אינטרס מיוחד בפרסום המידע? דברים כאלה אינם פוסלים את המידע בהכרח, אבל הם מערערים עליו ומחייבים בדיקה זהירה של אמינותו.
האם מוסר המידע הגון? - האם מוסר המידע חושף את שיטות העבודה שלו? האם הוא מגלה מהם האינטרסים שלו? האם הוא מוכן להעמיד לרשות הציבור את ”חומרי הגלם“ ששימשו אותו בהכנת הדיווח? חומרי גלם כאלה עשויים לכלול טבלאות חישוב, תמלילי עדויות, צילומים וכיוצא באלה. ככל שמוסר המידע מוכן להעמיד את עצמו לביקורת כך אפשר לייחס לו יותר אמינות.
מתי נמסר המידע - מה התאריך על הידיעה? האם היא מעודכנת? גם מחקרים טובים ואמינים מתיישנים בעקבות גילויים חדשים. מלבד זאת, טעויות קורות כל הזמן. יש מי שדואג לתקן אותן, אבל תהליך התיקון אורך זמן, והתיקונים מתפרסמים זמן ארוך אחרי המחקר המקורי. גם מי שמתעניין בהיסטוריה צריך להתעדכן – פעמים רבות מידע חשוב על אירועי העבר מוחזק כסוד, נשכח בארכיונים או נעלם במרתפי ספריות. עם הזמן, סודות נחשפים ומידע נשכח מתגלה מחדש.
מי הוא מוסר המידע - מידע מגיע ממקורות מגוונים: עיתונים, כתבי־עת, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק, ציוצים בטוויטר ועוד. השלב הראשון הוא זיהוי האדם או הגוף שעומד מאחורי הדיווח. דיווחים אמינים מגיעים בדרך־כלל ממקורות גלויים ושקופים. גם אם המקור הראשוני אינו יכול או אינו מעוניין להיחשף, מי שמביא את המידע מפיו צריך להיות אדם מוכר ומזוהה. אם המקור הוא דף ברשת חברתית, חשוב לוודא שהדף אכן שייך לאדם או לגוף המתייחס אליו, ושלא מדובר במתחזה.
מבול של מידע - לפני 400 שנה בערך התחילו להתפרסם העיתונים המודפסים הראשונים. לפני כ־150 שנה אפשרה המצאת הטלגרף לראשונה שיגור ידיעות במהירות לכל קצווי העולם. לפני 100 שנה בערך החלו שידורי רדיו, ולפני כ־90 שנה החלו שידורי טלוויזיה ראשונים. לפני כמעט 30 שנה החלו לפעול אתרי האינטרנט, ומאז יכול כמעט כל אדם, בכל מקום ובכל זמן להתחבר לשפע ערוצי מידע, לקבל מהם או לפרסם בהם ידיעות, רעיונות, מחשבות ודעות. אבל מה שווה המידע הזה? איך אפשר לדעת אם מדובר בידיעות על העולם, ברעיונות, במחשבות או בדעות? ואיך אפשר לדעת אם הידיעות המתפרסמות אמינות? איך אפשר להבחין בין אמת לשקר בתוך שטף המידע? או במילים אחרות – איך יודעים שמקור מידע מהימן?